להיכנס אל הוואקום וליצור מנגנונים – החברה שחנה רדו שואפת אליה, שבה נשים נושאות בתפקידי קבלת החלטות

הכתבה  המלאה מהמגזין היפני ISRAERU במסגרת פרויקט FEMALE LEAD. הראיון נערך בחדר העבודה הביתי של חנה רדו על ידי המראיינת נאומי נאקאשימה.

להיכנס אל הוואקום וליצור מנגנונים – החברה שחנה רדו שואפת אליה, שבה נשים נושאות בתפקידי קבלת החלטות

תרגום וסיכום מלא של הכתבה מהמגזין היפני ISRAERU במסגרת פרויקט FEMALE LEAD. הראיון נערך בחדר העבודה הביתי של חנה רדו על ידי המראיינת נאומי נאקאשימה.

מבוא: "אם חצי ממקבלי ההחלטות בעולם היו נשים, העולם היה שליו יותר"

חנה רדו היא אשת עסקים ישראלית בולטת שכיהנה בתפקידי CFO, COO וסגנית יו"ר בחברות פרסום גדולות, והובילה פרויקטים מורכבים (כמו ההיערכות לבאג 2000). הקריירה שלה ייחודית: היא החלה כנהגת טרקטור בגיל 14, למדה ביולוגיה, נכנסה לעולם התכנות, והפכה למורה, יזמת ומנהלת. קו מנחה אחד מוביל אותה: "למצוא את הוואקום ולמלא אותו" – לזהות בעיות שאף אחד לא מטפל בהן, וליצור עבורן מנגנון חדש.

1. בגיל 14: העבודה הראשונה הייתה נהגת טרקטור

חנה גדלה בכרכור למשפחה בת 7 ילדים של ניצולי שואה. כדי לסייע בפרנסת הבית, הוציאה רישיון לטרקטור בגיל 14 והחלה לעבוד. בהמשך למדה ביולוגיה, אך שם נחשפה לשפת התכנות "פורטרן" והתאהבה בתחום. אביה חכר עבורה מחשב (שהיה אז יקר מאוד ונדיר בבתים), ובעזרתו היא ניהלה את חשבונות העסק שלו. משם התקדמה להוראת ביולוגיה ומחשבים, ובהמשך לעולם העסקים והפרסום.

2. ה"קיר" שניצב רק בגלל היותה אישה

למרות הצלחתה, חנה חוותה על בשרה אפליה מגדרית: היא פוטרה בעבר מעבודה בעקבות היריון, ובחברה אחרת, למרות שביצעה עבודה חיונית, גברים הושמו בעמדות קבלת ההחלטות לפניה. היא גידלה ארבעה ילדים תוך כדי קריירה תובענית (הכנת סנדוויצ'ים לפנות בוקר ונסיעה של 120 ק"מ לעבודה, או חתימה על מסמכים מהמיטה מיד לאחר לידה). חנה מדגישה: "נשים שמצליחות לעשות הכל בצורה מושלמת קיימות רק במגזינים. אני לא ממליצה לאף אחת לנהוג כך". היא מאמינה שצריך לשנות את המערכת ולא לדרוש מהנשים להתאמץ מעבר לכוחותיהן.

3. מתוך 220 דוברים – רק 22 נשים

בשנת 2015 השתתפה חנה בוועידה כלכלית גדולה בישראל וגילתה שרק כ-10% מהדוברים היו נשים. כששאלה את המארגנים מדוע, נענתה בתירוץ השכיח: "אין נשים מתאימות". חנה סירבה לקבל זאת; היא ידעה שיש נשים מומחיות ומנהלות רבות, אך הן פשוט אינן נראות או מחוברות למוקדי ההשפעה.

4. מהו ה"וואקום" עליו חנה מדברת?

עבור חנה, "וואקום" (ריק) הוא מצב שבו יש צורך חברתי ברור, אך אין עדיין אדם או מנגנון שממלא אותו. חוסר הנראות של נשים בעמדות מפתח היה ואקום כזה, וכדי למלא אותו היא הקימה את ארגון Supersonas (סופרסונס).

5. לשים סוף למשפט "אין נשים מתאימות"

היעד של סופרסונס ברור: 50% מנכ"ליות ו-50% דירקטוריות. הארגון יצר מאגר מידע (דאטה-בייס) המנגיש מומחיות ומובילות בתחומן לחברות ולכלי התקשורת. הפעילות התרחבה גם להכשרת מנכ"ליות העתיד, ניהול פיננסי לנשים, ותמיכה בקריירה מבוססת טכנולוגיה ו-AI. בנוסף, חנה פועלת לצמצום פערים בפריפריה בישראל על ידי יצירת מקומות עבודה דיגיטליים וטכנולוגיים מרחוק בתחומי הדיגיטל, חשבונאות, מערכות מידע (IT), ניתוח נתונים (Data Analysis) ואדמיניסטרציה/בק-אופיס, כדי שנשים (ואנשים בכלל) לא יצטרכו להעתיק את חייהן למרכז כדי להצליח.

6. ומה לגבי יפן?

הכותבת היפנית שאלה את חנה מה דעתה על קידום נשים ביפן. חנה סייגה בנימוק שאינה מכירה את החברה היפנית לעומק, אך המליצה על שני דברים: 1. ליצור מרחבים והזדמנויות לנשים להיפגש ולשתף פעולה. 2. להבין את טווח ההשפעה הנוכחי שלהן, ולפעול כדי להרחיב אותו בהדרגה (לשנות קודם כל את מה שבהישג יד).

7. גיוון בדעות מרחיב את אפשרויות הבחירה

חנה מאמינה שהבדלי תרבות וגישה בין מדינות (כמו ישראל ויפן) הם הזדמנות ללמידה הדדית. מפגש בין נקודות מבט שונות מייצר פתרונות חדשים שלא היו גלויים קודם לכן.

8. להעניק לדור הבא אפשרויות בחירה אחרות

המטרה של חנה היא לא לדרוש מהדור הבא לסבול את אותם הקשיים שהיא עברה, אלא ליצור חברה שבה אישה יכולה להיות אמא ועדיין לשמור על זהותה, מבלי שתוסט הצידה מעמדות קבלת ההחלטות ומבלי שהמיקום הגיאוגרפי שלה יגביל את יכולותיה.